הרבה מים עברו מאז 2006 שהבאתי את אימון הקטלבלס לישראל. בתחילת הדרך למדתי יחד עם תלמידי, להכיר את המשקולת ופילוסופית האימון הנובעת ממבנה הייחודי של הקטלבלס ומאופן השימוש בו. הבנו את היתרונות שבשימוש בקטלבלס לשיפור יכולת התנועה ולשיפור היכולות והיעילות של הגוף.
בחלוקה גסה ניתן לחלק את אימוני הקטלבלס לארבע קטגוריות עיקריות:
- אימון שיקומי – הקטלבלס ככלי עזר לשיקום ולמניעת כאבים)אינו מחליף את הטיפול או ההתייחסות הקלינית, אלא משלים אותם(.
- אימון לשיפור היכולות והתפקוד הגופני הכללי, המיועד לכלל האוכלוסייה.
- אימון כושר תומך לשיפור יכולות ומרכיבי כושר גופני לשיפור הישגים ספורטיביים בענפי ספורט אחרים.
- כענף ספורט תחרותי בפני עצמו – ספורט הנפת קטלבלס, בדומה לענפי ספורט דוגמת ג'ודו, הרמת משקולות, היאבקות, התעמלות קרקע ועוד.
במאמר זה אנסה להתמקד באימוני כושר באמצעות הקטלבלס וספורט הקטלבלס כענף ספורט בפני עצמו, מטרות התרגול, תרגילים עיקריים, הבדלים עיקריים,שיטות אימון וחשוב מכל איזו שיטה עדיפה. לפן השיקומי אקדיש מאמר בנפרד בהמשך.
נכון לזמן זה, 2011 מלמדים את אימון הקטלבלס עשרות מורים בעולם ואלופי עולם רבים מלמדים את הסגנון שלהם כל אחד מהם על דרכו הייחודית והמיוחדת. במאמר זה החלטתי לתת במה וכבוד ולהציג שני מאמנים פורצי דרך, אלה שהביאו את אימון הקטלבלס למערב בתחילת הדרך והיה לי את הכבוד לעבור הכשרות אצל כל אחד מהם בתחילת דרכי בעולם הקטלבלס.
uri hirsch with Pavel Tsatsouline in the RKC UCLA 2008
בתמונה:
פבל טסטולין (Pavel Tsatsouline) , המאמן הראשון שהוציא ברבים (1998) את אימון הקטלבלס בסגנון הכושר בהשפעת אומנות הלחימה. ב 2001 הוא נבחר למאמן השנה בארה"ב ואימון הקטלבלס לאימון השנה.)
uri hirsch with Valery Fedorenko and Coach Filikidis
בתמונה:
וולרי פרדנקו (Valery Fedorenko), מאסטר ספורט בהנפות קטלבלס, אלוף העולם ב 1993 בביאתלון (הנפה/דחיקה) (10 דקות הנפות עם 32 ק"ג בניקוד כולל 318 = 130 דחיקה ו- 188 הנפה) ולרי הוא אלוף העולם הראשון שהוציא את ספורט הקטלבלס מהגוש המזרחי.
כאמור קיימות שתי אסכולות עיקריות לאימון הקטלבלס: סגנון הכושר וסגנון הספורט, ההבדלים בין הסגנונות טמונים בהגדרת המטרות של כל שיטה והעקרונות הנובעים מכך.
חשוב לציין כי, שני הסגנונות דורשים יכולת אתלטית גבוהה מאוד ומיומנות טכנית גבוהה. לכל סגנון ישנם דגשים ייחודים בכל תרגיל, איך לנשום ומתי, מנחי הגוף בזמן ההנפה (אגן, עמ"ש ראש וכו') ועוד.
קטלבלס בסגנון הכושר שפבל היה חלוץ בדרכה: ראוי לציין כי מטרת האימון בסגנון הכושר מותאם ופונה אל המכנה המשותף של רוב המתאמנים. המכנה המשותף מתייחס לשיפור מרכיבי הכושר קרי, כוח, גמישות, סיבולת, מהירות וקואורדינציה, מרכיבי כושר מורכבים כמו עוצמה, זריזות, שיווי משקל וכו' ומרכיבי כושר פסיכו מוטוריים, שיפור ביציבה, האצת חילוף החומרים כסיוע לתהליך ירידה במשקל ועוד… סגנון זה נקרא גם הנפה בסגנון קשה (Hard style) הושפע מאומנויות לחימה ומשתמש בעקרונות הלקוחים מעולם הלחימה (למשל ה – "Kime" ) ולכן גם נפוץ יותר בקרב אמני לחימה. ההנפות מתבצעות בצורה אגרסיבית ומצליפה, בדומה להוצאת מכה (אגרוף או בעיטה).
בסגנון הקשה, כל הגוף מתגייס לייצוב. נוקשות ומאמץ מופעלים על אזור חגורת הכתפיים והשכמות, וההנפה נעשית בצורה חדה, ממש כמו מכה – במטרה ליצור כוח מתפרץ להנעת הקטלבלס. הסגנון דומה במידה מסוימת להרמת משקולות או לכוח המתפרץ של אמנויות לחימה, ומתאים בעיקר לעומסים גבוהים ולפרק זמן קצר יחסית. סגנון זה שם דגש על עקרון המגוון והגיוון, יש מגוון רחב של תרגילים הכוללים תרגילי שכיבה, עמידה, מהירויות משתנות, קרי תרגילים מתפרצים ולצדם תרגילים איטיים. התרגילים המאפיינים את העולם הזה Turkish get up, dead lift ,wind-mill, front squat וכדומה.
ספורט הנפת הקטלבלס שוולרי פרדרקו הראשון שהפיץ את השיטה בגוש המזרחי: אסכולה זו היא הסגנון הרך והזורם יותר (Soft style), בסגנון הרך, התנועה רכה, מתואמת וזורמת, כמו ריקוד, הגוף לומד לעבוד למשך פרקי זמן ארוכים, בעצימות גבוהה ובצורה משוחררת וזאת בניסיון לא לבזבז אנרגיה מיותרת. הסגנון נוצר והתפתח מתוך ספורט הנפת הקטלבלס ומכאן גם ייעודו – היכולת להניף 32 ק"ג ביד אחת או לדחוק 32 + 32 ק"ג במשך 10 דקות כמות רבה ככל האפשר, בד"כ בין עשרות למאות חזרות. סגנון זה דורש מאיתנו תרגול ע"פ עיקרון הספציפיות בהתאם לענף הספורט (שזהו למעשה גם מטרתו) והוא מבוסס על יעילות ודיוק מקסימאלי, פשטות וחיסכון בתנועה כדי שהמתחרה יוכל להניף את המשקל הנדרש בזמן הקצוב למשך מספר רב של חזרות ככל שיוכל.
כלומר על המתחרה להניף את המשקולת בצורה כזו שלא יבזבז כוח מיותר ושיוכל להניף את הקטלבלס במספר רב של חזרות. בשל העובדה שכולנו שונים מבחינת מבנה השלד, הגנטיקה ומשתנים אחרים, על מנת להגיע לביצועים מיטביים, יש צורך להתאים את צורת ההנפה למבנה האינדיווידואלי של הפרט, דבר הדורש מיומנות לימוד והבנה גבוהה הן מבחינת המאמן והן מבחינת המתאמן. התרגילים המאפיינים את העולם הזה הם שלושה תרגילים עיקריים Snatch, jerk & long cycle המלווים בתרגילי עזר.
הדרך בה אני בחרתי ללמד את הקטלבלס היא סינרגיה של שיטות וגישות אימון. החלק המכין והחלק המסיים באימון לקוחים מעולם אמנויות הלחימה והיוגה. ברכת השמש על הווריאציות שלה מופיעה כמעט בכל תרגול, ובחלק העיקרי של התרגול יצרתי סינרגיה של גישות.
כלומר, זיקקתי את המיטב מכל גישה , מבלי לוותר על האיכות של כל סגנון. תרגילי ההנפה והדחיקה (Snatch, jerk & long cycle) מבוצעים בסגנון הספורט, ובו בזמן אני משלב גם מגוון רחב של תרגילים ותנועות על פי סגנון הכושר, (Turkish get up, dead lift ,wind-mill, front squat וכדומה). לאחר התנסות הן בעצמי במהלך השתלמויות וקורסים שעשיתי והן הלכה למעשה עם מתאמנים מצאתי כי הסגנון הרך והזורם של הספורט בשילוב העוצמה ומגוון התרגילים של הכושר, יחד עם הנופך האישי שאני מביא לאימון מאמנויות הלחימה והיוגה, יוצרים יחד גישה רכה, עוצמתית, הוליסטית ושלמה.
לתפיסתי, כמו באומנויות לחימה אי אפשר לקבוע איזו שיטה טובה או נכונה יותר (ובתנאי שהמורה טוב) השוני בין הגישות או הסגנונות טמון בהגדרת המטרות שכל גישה מנסה להשיג, ולכן גם לא ניתן לקבוע איזו גישה טובה או נכונה יותר מסיבה זו בחרתי לקחת את המיטב שבכל שיטה ולחבר אותם לדרך אימון שתאפשר לקהל רחב של מתאמנים לתרגל, מהמתאמן החובב לספורטאי התחרותי כל אחד יוכל למצוא עצמו באימון הקטלבלס כחלק מדרך חיים, שלכל אחד דגשים אישיים שיביאו אותו לידי מיצוי אופטימאלי בשיטה.
דרך אגב, זו הסיבה שארגון הקטלבלס בישראל הוקדם שהרי הארגון קם במטרה לקדם את אימון הקטלבלס וספורט הקטלבלס בארץ. זאת ע"י פיתוח והטמעת הקטלבלס בישראל, קידום המדריכים, המתאמנים ואימון הקטלבל מכל השיטות והזרמים, קביעת קריטריונים ותקנים להסמכת מדריכי קטלבלס, ארגון השתלמויות מקצועיות, כנסים וסדנאות עם מיטב המורים מהארץ והעולם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה